רוברט הגיע אלי עם אסתמה קשה.
הוא היה איש מחשבים מצליח
אבל מתוסכל שלא מכבר חווה גירושים כואבים.
ילדות קשה, אמא
נוצריה אדוקה שהאמינה בחינוך דתי נוקשה .
ההתחלה הייתה קשה מאוד .רוברט אדם שכלתני מאד, והיה לו מאוד קשה
להתחבר לרגש שלו לאחר חיים שלמים של הדחקה רגשית.
בבדיקה פיזיקלית,הרגשתי שהסרעפת שלו מאוד מכווצת.
בטיפולים הראשונים הוא היה קופץ מהמיטה ו"בורח" לפינות החדר.
ביקשתי מרוברט שינסה להרפות ,ולנשום לתוך הכאב.
בהדרגה הוא התחיל להבין את העניין ,ואז באחד
הטיפולים השגתי שיתוף פעולה מלא מצידו, כשהוא שכב ונשם לאורך כל הטיפול. כשסיימנו הוא אמר שהכאב לא היה לא כ"כ נורא .
בהמשך הוא סיפר על "קולות רעים" שמלווים אותו לאורך כל חייו,מדכאים ומעכבים אותו.
באחד הטיפולים הבאים סיפר לי רוברט,שבאחת הנסיעות הארוכות שלו הבין שהוא מאפשר ל"קולות הרעים" להגיע אליו, ולאחר מכן הבין לפתע שהוא למעשה מזמין את הקולות הרעים אליו.
בעקבות התובנה ביצענו ביחד עבודה של שינוי דפוסי חשיבה שליליים,שעזרה לרוברט לוותר על "הקולות הרעים" ולא להזמינם עוד לחייו.
באחד הטיפולים הוא חווה התקף אסתמה חזק מאוד. הרגעתי אותו והדרכתי אותו להמשיך לנשום
לתוך ההתקף ולא להיכנס לפאניקה.
לאט לאט הוא נירגע ונשימתו חזרה לקצב רגוע ואחיד, ואז הוא סיפר שהוא חווה את עצמו בגיל שבועיים שוכב בעריסה לבד בחדר וצורח עד שהוא מקבל את התקף האסתמה הראשון בחייו.
רוברט הבין סוף-סוף מהיכן הכל התחיל, ונעשה מודע לעובדה שהתקפי האסתמה הם ביטוי לטראומה שחווה כתינוק בן שבועיים,שחוזרים אליו שוב ושוב מכיוון שלא התמודד עד היום עם תחושת הנטישה הבלתי נסבלת שחווה אז.
מהשלב הזה ואילך חל
שיפור הדרגתי בתדירות ובחומרה של התקפי האסתמה, עד שנעלמו לחלוטין.
במקביל הביטחון העצמי שלו השתפר לאין ערוך.
היחסים עם אשתו לשעבר השתפרו מאוד ,והוא לא אפשר לה עוד "לדרוך" עליו .
בנוסף הוא התחיל רוברט לראשונה בחייו לעשות דברים בשביל ההנאה - הוא קנה לעצמו גלשן והיה יוצא לגלוש כמה פעמים בשבוע. חויית הגלישה הסבה לו אושר רב.
חייו האישיים ומצבו הבריאותי השתפרו מאד, ומאז ועד היום אני ממשיך לקבל אי-מיילים המתארים את השמחה והבריאות שהפכו למנת חלקו.
